<h1>הרוקח סימן שי"ז</h1>
<h2>דף קיא.</h2>
כל אשה שטבלה ופגע בה כלב ושמש' עם בעלה בניה מכוערין ופניהם דומין לכלב. פגעה בחמור יהא טפשין כלבב החמור. פגעה בעם הארץ בניה עמי הארץ. משום הכי יתיב ר' יוחנן אשערי טבילה בפרק שלישי דברכות שלא יפגעו בכלב ובחמור ובחזירה. אבל מי שפוגע באשה שסלקה מטבילה אמר בפ' ערבי פסחים נימא הכי שופך בוז על נדיבים ויתעם בתוהו לא דרך. פגעה בסוס תעלה ותשמש. אלמד לך לידע במי פגעה, כל אשה שבניה הולכים ואוכלין בשוק אמו פגעה בכלב. והרוק יורד על זקנו ולשונו נפסק מלדבר אמו פגעה בחמור. ואם אין ממש בדבריו ומשכח לימודו אמו פגעה בעם הארץ. ואם בנה נאה ודיבורו נאה ולומד הכל אמו פגעה בסוס, וכן ניהוגו של אותו בן לומד ומשפיל קומתו ונשמעין דבריו. ואם מהפך יד ליד ומהפך לשונו דע כששימש אביו עם אמו נשק לאמו ויצא לשונו מפיו. מי שאינה זהירה בנדתה קוברת בניה ובעלה המשמש עם הנדה בניה לוקין בצרעת. המשמש לאור השמש כנגד השמש בניה לוקין בבהרת. כנגד הירח בניה לוקין בבוהק ולבסוף בצרעת. כנגד הכוכבים בניו לוקין בלשונם בלגלוג. המדבר בתשמיש דברים מכוערים בניו אלמים. חישבה באיש אחר בתשמישה בניה חרשים. נדה שגילח' ציפורניה ודרס עליהן בעל או אדם אחר לוקה עליהן בשחין. מעשה באלישע כהן גדול שלא היו בניו מתקיימין מפני שלא היתה אשתו מי שפוגעה כשעולה מן הטבילה וכו' עד שפגע בה מיטטר"ון שר הפנים ושמשה עם בעלה בשמח' ונתעברה את ר' ישמעאל והיה דיוקנו דומה לו.
